פסק-דין בתיק ע"פ 15757-04-11

הנשיאה דבורה ברלינר

פתח דבר

1.         ערעור המדינה (להלן: "המערערת" או "המאשימה" או "התביעה") על שתי החלטות של בית-משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ד' שריזלי) בת"פ 4787/08 פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' גרינוולד ואח' (להלן: "פסק הדין"). במסגרת ההחלטה הראשונה מיום 28.3.10 נתקבלה עתירתם של הנאשמים בטענה המקדמית של "הגנה מן הצדק" מחמת אכיפה בררנית ובוטלו שניים מתוך שלושת האישומים שבהם הואשמו. המאשימה נתבקשה להגיש כתב-אישום מתוקן שיכלול רק את האישום השלישי. בהחלטה נוספת מיום 21.2.11 הורה בית-משפט קמא, לאחר שחלפו 11 חודשים שבהם טרם נתקבלה החלטת המאשימה בנוגע לאישום השלישי ולפיכך לא הוגש כתב-אישום מתוקן, על "ביטול כתב האישום בטרם ההקראה" (ראו: פרוטוקול מיום 21.2.11, עמ' 97, ש' 28-26).

העובדות על-פי כתב האישום

2.         הנאשמים (המשיבים בערעור זה, להלן: "המשיבים" או "הנאשמים") רו"ח מרדכי גרינוולד (להלן: "גרינוולד") ורו"ח אליעזר אבוגני (להלן "אבוגני"), הם שותפים במשרד רואי החשבון קוסט, פורר, גבאי את קסירר (להלן: "משרד קוסט"). המשיבים העניקו שירותי ביקורת דוחות כספיים וייעוץ בתחום המס בתקופה הרלוונטית לרמי וייץ (להלן: "וייץ") וגיא פורן (להלן: "פורן") ולחברת פיקסל מולטימדיה בע"מ (להלן: "פיקסל"). פיקסל, אשר הייתה בבעלותם ובשליטתם של וייץ ופורן, הוקמה על-ידם בשנת 1991 ועסקה בפיתוח מוצרי מולטימדיה.

3.         בשנת 1999 נתגבשה בקרב וייץ ופורן החלטה למכור את פיקסל, זאת לאחר שעסקה לפיתוח מוצרי מולטימדיה (להלן: "עסקת הפיתוח"), שנחתמה עם חברת Electronic Arts Inc (להלן: " EA"), בוטלה בהסכמת הצדדים בשלהי 1999. יוער כי במסגרת עסקת הפיתוח בוצע שינוי במבנה האחזקות של פיקסל, שינוי שנבע מדרישתה של EA לא להחזיק במניות פיקסל במישרין. באוקטובר 1999 החל וייץ לנהל משא ומתן עם חברת Take-Two Interactive, Inc (להלן: " T2") למכירתה של פיקסל (להלן: "עסקת המכר").

על-פי הנטען, וייץ ופורן ביקשו מהמשיבים לפעול לתכנון עסקת המכר באופן שיצמצם את חבויות המס העולות ממנה ככל האפשר. כדי לקדם מטרה זו בוצעו שינויים נוספים במבנה האחזקות של פיקסל. השינויים שבוצעו (במסגרת שתי העסקות) כללו הקמת שלוש חברות זרות ושתי חברות ישראליות וכן רכישת חברה זרה נוספת. חברות אלו היו חברות אחזקה שלא הייתה להן פעילות עצמאית למעט אחזקת מניות האחת בידי השנייה. כאמור, המתווה גובש על-ידי המשיבים והשינויים במבני האחזקות שימשו לשם הוצאתה לפועל של עסקת המכר. להלן יפורטו השינויים האמורים.

                 א.            עד ל- 24.8.98 החזיקו וייץ ופורן ב-55.5% ממניותיה של פיקסל, 27.75% כל אחד. יתרת המניות הוחזקה על-ידי משקיעים חיצוניים. בשנת 1998 הוקמו באיי התעלה (גרנדזי) שתי חברות, The bulrush trust ו-The elm tree trust (להלן: "החברות הגרנדזיות"), הראשונה בבעלותו המלאה של וייץ והשנייה בבעלותו המלאה של פורן.

                 ב.           באוגוסט 1998 הוקמה על-ידי וייץ ופורן חברת האחזקות ההולנדיתToga Holdings BV (להלן: "טוגה"). השניים החזיקו בה באמצעות החברות הגרנדזיות בחלקים שווים.

                  ג.            כחלק מעסקת הפיתוח העניקה EA הלוואה לטוגה. באמצעות ההלוואה רכשה טוגה ביום 24.8.98 את כל מניות פיקסל שהוחזקו בידי המשקיעים החיצוניים (45.5%).

                 ד.            במועד לא ידוע הקימו וייץ ופורן שתי חברות נוספות. וייץ הקים את פקט סיינס בע"מ (להלן: "פקט סיינס") ואילו פורן הקים את ג. פורן אחזקות בע"מ (להלן: "ג. פורן") (החברות תכונינה יחד "חברות האחזקה"). השניים העבירו לחברות האחזקה את מלוא מניותיהם בפיקסל ללא תמורה, וייץ לפקט סיינס ביום 16.11.98 ופורן לג. פורן ביום 22.8.99, בלא שייווצר אירוע מס לפי סעיף 104 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ( להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה"), סעיף המאפשר העברת בעלות על נכסים (ובהם מניות) מאדם פרטי לחברה שבבעלותו, בכפוף לתנאים מסויימים.

                 ה.            ביום 2.3.00 רכש גרינוולד עבור וייץ ופורן את Premier Business Solutions (להלן: "PBS"), חברת מדף שהוקמה באיי הבתולה בשנת 1997. ביום 9.3.00 שונה שמה על-ידי גרינוולד ל-Broadband Solutions.

4.         בהמשך, והכל על-פי המתווה שגובש על-ידי המשיבים, חולקה העסקה לשני שלבים. בשלב הראשון נמכרו 55.5% המניות שבידי חברות האחזקה לטוגה, בהסכם שנחתם ביום 6.3.00, תמורת 4.2 מיליון דולר (מחיר המשקף שווי חברה של 7.5 מיליון דולר). בכתב האישום נטען, כי מחיר המכירה האמור היה אקראי, נקבע משיקולי מס בלבד ולא שיקף את שוויין האמיתי של המניות.

בשלב השני נמכרו מניותיה של טוגה ביום 9.3.00 מהחברות הגרנדזיות לחברת PBS תמורת 48,757,817 דולר (4,750,000 דולר במזומן וכ-2.5 מיליון מניות של T2, ששוויין היה במועד העסקה 44,007,817 דולר). יום לפני כן, ב-8.3.00, נחתם הסכם בין PBS לבין חברת בת של T2, שלפיו תמכור PBS את המניות של טוגה ביום ה-9.3,00 לחברת הבת - וכך אכן נעשה. המחיר בשלב השני - שבו נמכרה טוגה לחברת בת (זרה) של T2 - שיקף לטענת המאשימה את שווייה האמיתי של פיקסל. לפי הנטען, תוכנן כי עסקה זו לא תדווח לרשויות המס בישראל.

האישום הראשון

5.         האישום הראשון עסק בדוחות השנתיים של חברות האחזקה שהגישו וייץ ופורן לפקיד השומה ביום ה-29.11.01, דוחות שלפי הנטען נערכו על-ידי אבוגני תוך התייעצות עם גרינוולד ונחתמו על-ידי וייץ, פורן ומשרד קוסט. דווח בהם על מכירת המניות לצד ג' תמורת 4.2 מיליון דולר. לטענת המאשימה, לא דיווחו הנאשמים על קיומם של יחסים מיוחדים בין טוגה לבין חברות האחזקה ויצרו מצג שווא בפני פקיד השומה כי מחיר זה משקף את מחיר השוק של המניות, כל זאת במטרה לסייע לוייץ ופורן להתחמק ממס.

על בסיס האמור הואשמו הנאשמים במסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדוח שנערך לפי הפקודה, עברה לפי סעיף 220 לפקודה וסעיפים 224 ו-29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובשימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס, עברה לפי סעיף 220(5) יחד עם סעיפים 224 לפקודה ו- 29 לחוק העונשין.

האישום השני

6.         האישום השני עסק בחובת הדיווח בישראל על עסקת מכירת המניות ל-T2, לאור היותה חייבת במס בישראל לפי סעיף 89(ב) לפקודה. לפי הנטען, בכך שלא דיווחו על העסקה בדוחות השנתיים, ביצעו הנאשמים עברה נוספת של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס.